כל מה שצריך לדעת על אשייות האדם

תמונת העולם

לכל אחד מאיתנו יש תמונת עולם משלו שכוללת אמונות, ערכים, הרגלי התנהגות שלנו . זה עוזר לנו להרגיש ביטחון בחיים. תמות העולם שלנו  נבנית עד גיל 12. זה הזמן שהטבע נתן  לנו להתפתחות כל החלקים של המוח, כל המערכות והאיברים כדי לאפשר לנו תפיסת עולם בצורה מלאה ובכל הרמות:

גוף   נפש   חשיבה רציונלית / חשיבה דמיונית

בילדות תמונת העולם שלנו מאוד תלויה בתנאים שבהם גדלנו ומאנשים שמסביבנו, בעיקר ההורים.

בהשפעה של תמונת העולם של ההורים או אנשים משמעותיים אחרים ילד מפתח אמונות שלו על העולם (חיים, בריאות, כסף, תרבות, דעת, הרגלי אכילה ,יחסים בין אישיים) ועל עצמו ( על הגוף, על היכולת השכלית ,על המיניות) .על פי האמונות על העולם ועל עצמו הילד מפתח כללים לחיים (מה צריך לעשות כדי לחיות בהתאם לאמונות).

!!! האמונות מנהלות את החיים שלנו בצורה אוטומטית ולא מודע

כל האמונות והכללים  נבנים סביב הצרכים הבסיסיים של האדם , עד כמה הצרכים האלו מסופקים במשפחה ובחברה.

הצרכים הבסיסיים

1.צורך פיזי 

(צורך בבית, אוכל, בגדים, ביטחון פיזי)

אמונות כאשר הצורך מסופק:

*יש לי זכות לחיות ולהרגיש ביטחון פיזי

*הבריאות שלי והגוף שלי חשובים

אמונות כאשר הצורך לא מסופק

*אין לי זכות לחיות 

*הבריאות שלי והגוף שלי לא חשובים

התנהגות: הזנחה עצמית, לא מטפל במחלות, הרגלים מזיקים(עישון, סמים , שתית אלכוהול), תחביבים/ספורט מסוכנים.

 

2.צורך באהבה

 (צורך באהבה, טיפול ,קבלה ללא תנאי)

אמונות כאשר הצורך מסופק:

*אני חשוב/ה , מכבדים אותי ,מעריכים אותי, אני ראוי/ה לאהבה

אמונות כאשר הצורך לא מסופק

*אני לא חשוב/ה , אי אפשר לאהוב אותי סתם.

התנהגות: "ילד/ה טוב/ה"

 

  1. צורך להיות ביחסים

יש לנו צורך להיות ביחסים בין אישיים. היחסים עם אימא הם הראשונים והחשובים ביותר לילד/ה.

אמונות כאשר הצורך מסופק:

*אני בן/בת אדם טוב/ה, אני ראוי להיות ביחסים

אמונות כאשר הצורך לא מסופק

*אני לא ראוי/ה להיות ביחסים

התנהגות: מפתחים/מסתירים תכונות כדי להיות ביחסים,  הקרבה עצמית לטובת אחרים.

 

  1. צורך באוטונומיה

צורך ביחס מכבד בגבולות האישיים שלנו, ברצונות/ אי רצונות, רגשות, חפצים שלנו. זה מה שנקרא צורך להיות עצמי, ה"אוטנטיות" שלנו.

אמונות כאשר הצורך מסופק:

*רצונות /רגשות /דעות שלי חשובים

*יש לי זכות לרצות " או "לא לרצות"

אמונות כאשר הצורך לא מסופק

*אני לא יודע/ת מה אני רוצה

*הרצונות של אחרים יותר חשובים משלי

התנהגות: קושי להבין את עצמו, עושה מה ש"צריך"

 

  1. צורך בשליטה ומשמעת

צורך בהבנה של היכולות והמגבלות שלנו, מידה של עצמאות  ואחריות .ההורים אמורים לספק תנאים לזה ( הכוונה, הסבר כללים, משחק)

אמונות כאשר הצורך מסופק:

*אני יודע/ת את היכולות והמגבלות שלי

*יש לי זכות לסרב לעשות דברים שלא מעניינים /מזיקים לי

*אני לוקח/ת אחריות  על דברים שתלויים בי

*אני יכול/ה לארגן את עצמי

*אני מכבד/ת גבולות וזכויות של אחרים.

 

אמונות כאשר הצורך לא מסופק

 

*לא סומך/ת על עצמו, לא יכול לעשות דברים בצורה עצמאית לא לוקח אחריות .

*פרפקציוניזם 

 *אחריות יתר (על דברים שלא תלויים בו)

 

  1. צורך במימוש עצמי והכרה

צורך לממש כישורים, להתקדם. חשובה לנו הכרה בהשיגם שלנו מאנשים משמעותיים (הורים, חברים, בני זוג ,עמיתים).

 אי אפשר לספק צורך 6 כאשר לא מסופקים צרכים 4 ו5

 

אמונות כאשר הצורך מסופק:

*יש לי זכות למימוש אינטרסים שלי

*אני לא מפחד/ת  להציג היכולות והכישורים שלי

*אני לא מפחד לחלום ולהציב מטרות

*אני לא מפחד/ת מתחרות וביקורת 

*אני לא תלוי/ה בדעות של אחרים.

 

אמונות כאשר הצורך לא מסופק

*אין לי קישורים, אין לי אינטרסים

*אני  לא צריך את זה.

התנהגות: שחיקה, דיכאון, שימוש בחומרים

 

 צרכים בסיסיים והתפתחות האישיות

 

אישיות הרמונית

כאשר הצרכים הבסיסיים מסופקים היטב, האישיות תהיה הרמונית עם יכולת גבוהה להסתגל לחיים המשתנים ,לשמור על אוטנטיות ולממש יכולות/אינטרסים שלו.

 

אישיות נוירוטית

כאשר הצרכים הבסיסיים לא מסופקים היטב, הילד/ה צריך להתאים את עצמו לדרישות וציפיות  של המשפחה או החברה, לאבד את האוטנטיות שלו. אדם נוירוטי תמיד לא מרוצה מהחיים ומעצמו, נמצא בסטרס מתמיד.

 

 אישיות טראומתית

כאשר הצרכים הבסיסיים לא היו מסופקים, והילד/ה, חוץ מדרישות וציפיות  של המשפחה/החברה היה בסכנת בריאות/ חיים  (הזנחה, אלימות מילולית, פיזית ,מינית), האישיות מתפתחת כטראומתית  כי מדובר לא רק בהסתגלות אלא בהישרדות בתנאים הקשים שהיו בילדות.

 

סיכום:

עד גיל 12 בהתאם לצרכים הבסיסיים  אישיות  מפתחת תכונות אופי ותפוסי התנהגות  שעוזרים להסתגל/לשרוד  במצבים טיפוסיים (חוזרים) בילדות. אותן תכונות אופי ודפוסי התנהגות לפעמים עוזרים (פונקציונליים) ולפעמים מפריעים לפתור בעיות ולהשיג מטרות בחיים הבוגרים שלנו (דיספונקציונליים).

 

המטרה של פסיכותרפיה –לזהות ולשנות את הדפוסים  הדיספונקציונליים ,לאפשר לאישיות לספק לעצמה כל הצרכים הבסיסיים, לגדל אישיות הרמונית.

 

חלקים של האישיות

 

על פי אחד מהמודלים בפסיכותרפיה ניתן לזהות באישיות חלקים של הילד וחלקים של המבוגר.

חלקים של הילד ("ילד שמח " ו"ילד פגיע") מיוצגים על ידי הרגשות שלנו ותחושות הגוף. חלקים של המבוגר ("המבוגר הבריא" ,"המבקר הפנימי") מיוצגים על ידי "הראש" (המחשבות שלנו)

 

 " הילד השמח"

זה חלק של האישיות שמאפשר להרגיש שמחה, אושר, ליהנות. זה יצירתיות, אופטימיות ,אינטרסים ,רצונות שלנו. החלק הזה זמין כאשר בילדות מסופקים בצורה סבירה הצרכים שלנו באהבה, היה לנו מותר לבטא את הרצונות שלנו, להיות אוטנטי ומשולב בחברה.

 

 "ילד הפגיע"

זה הכאב הנפשי שלנו, כל הרגשות השליליים (עלבון, בושה, קינאה, אשמה, זעם, קורבנות, חמדנות )שאנחנו מרגישים במצבים הטיפוסיים. הילד הפגיע מאפיין אישיות נוירוטית או טראומטית. הצרכים הבסיסיים שלו, בחלקם או במלואם , לא היו מסופקים בילדות. הילד הפגיע משוכנע שהעולם מסוכן , האנשים רעים, הערכה העצמית שלו נמוכה, החיים שלו קשים וחסרי שימחה. על מנת לסבול פחות "הילד הפגיע" מפתח התנהגות הגנתית.

 

התנהגות הגנתית של "הילד הפגיע"

 

  • הכנעה –  לסבול בשקט, לציית, לרצות אחרים, הקרבה עצמית ,להיות "ילד/ה טוב/ה"
  • בריחה הימענות מסיטואציות מכאיבות: לא לקבל החלטות ,  לאחר, לשקר, להיות שרוי בחלומות, להיות שעות ברשתות חברתיות, להתעסק בדברים לא חשובים, להיות הרבה שעות בעבודה כדי לא לחזור הביתה ,להשתמש בחומרים כולל סמים, אלכוהול ,עישון.
  • התקפה- מתמודד עם רגשות השליליים דרך תקיפה פיזית או מילולית: מבקר, מעליב, עוקץ, צועק, מרביץ, משקר, גונב, מתנקם.

 

בסיטואציה טיפוסית "הילד הפגיע " מתנהג בהתאם  לאחת מהאסטרטגיות האלו שלמד בילדות  בצורה אוטומטית ולא מודעת.

 

"המבקר הפנימי"

 "המבקר הפנימי" -זה האויב הכי גרוע שיושב אצלנו בראש: זה האמונות והמחשבות השליליים שלנו על עצמנו. מבוגרים משמעותיים בילדות (הורים, מורים )"הכניסו" את המחשבות האלו לראשינו . בחיים הבוגרים אנחנו ממשיכים להקשיב  לקול  הזה ( אפילו אם ההורה או המבוגר המשמעותי האחר כבר לא בחיים) ,להתעלל בעצמינו דרך ביקורת עצמית, הפחתת  ערך עצמי, השפלה עצמית ואפילו פגיעה עצמית.   

 

"הילד הפגיע" ו"המבקר הפנימי" מהווים את החלקים ההרסניים של האישיות, הם גורמים לסבל נפשי וגופני. המטרה של הפסיכותרפיה – להפחית את מקומם באישיות ולהגדיל את חלקים הבריאים של האישיות כמו"המבוגר הבריא" ולאפשר גישה ל"הילד השמח". 

 

מי זה "המבוגר הבריא"?

 

*חלק האישיות "המבוגר הבריא "  בעל תכונות אופי שעוזרות לפתור בעיות בחיים.

* יכולת להעריך מצב בצורה תואמת למציאות, מודעות עצמית גבוהה, יכולת להתפשר.

* יכולת לכבד גבולות אישיים של אחרים ושל עצמו.

*ההערכה העצמית שלו גבוהה ויציבה (לא תלויה בנסיבות או בדעות של אחרים). 

*"המבוגר הבריא" לא מקריב את עצמו  ועוזר לאחרים רק כאשר הוא באמת יכול ורוצה לעזור

* "המבוגר הבריא "  זה לא אדם שאין לו בעיות, אין לו רגשות השליליים והוא מאושר תמיד. להפך יש לו כל המגוון של הרגשות  והם תמיד תואמים לסיטואציה. יש לו יכולת לבטא רגשות שליליים בצורה  בטוחה, בלי לפגוע בגבולות של אחרים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *